info cover
arrow

על הצורך בקוד של אתיקה מקצועית לבוררים

מאת: דוד חשין ודורית פרידמן-ארבל

בוררות היא מסגרת דיונית פרטית לבירור סכסוך אזרחי בין שני צדדים שהסמיכו צד שלישי להכריע בסכסוך שנתגלע ביניהם או שיתגלע ביניהם בעתיד. כל אדם בוגר שהצדדים הסמיכו אותו להכריע בסכסוך, רשאי לשמש כבורר בסכסוך שביניהם, אף כי לרוב נוהגים צדדים למנות שופט בדימוס או עורך דין כבורר. 

הלכה למעשה, הבורר הוא בבחינת "שופט פרטי"[1] שהסמכויות המוענקות לו על פי חוק זהות כמעט בכל לסמכויות הנתונות לשופט הדן בעניינים אזרחיים[2]. לאור הדמיון הקיים בין הבורר לשופט, נוכח הסמכויות העצומות המוקנות לשניהם, יש טעם לברר את כללי האתיקה שהוטלו על השופטים במרוצת השנים, כדי להסיק מהם אילו כללי אתיקה יש להחיל גם על בוררים. נמקד אפוא תחילה את מבטינו בכללי האתיקה לשופטים.

בשנים עברו, נורמות ההתנהגות לשופטים היו בחזקת תורה שבעל פה, והדין, המוסר, ההיגיון והשכל הישר, המסורת וניסיון החיים הם שהנחו אותם בהתנהלותם. ברבות הימים, הפכו חיי האדם והקהילה מורכבים יותר ויותר ואף מערכת המשפט התרחבה, גדלה וקלטה חברים רבים. בעקבות זאת נוצר צורך להעלות את התורה שבעל פה על הכתב וליצור קוד התנהגות חרות לשופטים. כמענה לכך, פרסם נשיא בית המשפט העליון, כב' השופט מאיר שמגר, כללים הקרויים כללי אתיקה שיפוטית, התשנ"ג-1993. כעבור למעלה מעשור, בעקבות תיקון לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[3], שהסמיכה לכך, התקינה נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת דורית ביניש, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון לאחר התייעצות עם שר המשפטים, את כללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007.

תכליתם של כללי האתיקה לשופטים, כפי שנקבעה בסעיף 2(א), היא לשקף ולבטא תפישות עומק ערכיות ומוסריות המהוות תשתית למעשה השפיטה ולדרכי התנהגותו ואורחותיו של השופט. כן נקבע בסעיף זה, כי השופט ישווה נגד עיניו כל העת את הצורך לקיים את אמון הציבור ברשות השופטת.

תקצר היריעה מלפרט את מכלול החובות האתיות המוטלות על שופט בישראל. נסתפק על כן בהבאת שני עיקרים שביניהם:

האחד, "…מחובתו של שופט לפעול ביושר ובהגינות, לשוויון הכל לפני החוק, ותוך הקפדה על התנהגות שיש בה כדי לקיים ואף להגביר את האמון בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט" (סעיף 3(ב) לכללי האתיקה לשופטים).

והשני, "שופט ינהג בבעלי הדין בשוויון, לא יישא פני דל ולא יהדר פני גדול, לא יסביר פניו לאחד וירע פניו לאחר, ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים" (סעיף 6 לכללי האתיקה לשופטים).

תהליך דומה עבר על "עולם הבוררות". אין להבין מכך שהבוררים היו פטורים מחובות אתיות כלשהן, אלא אך זאת שהם נבלעו בחובות שונות שהוטלו עליהם במסגרת חוק הבוררות. בכללן חובת הנאמנות של הבורר לצדדים שהסכימו למנותו (סעיף 30 לחוק הבוררות), חובה שממנה נגזרו חובות משניות חשובות, ובעיקרן חובת הגילוי המלאה החלה על הבורר כלפי הצדדים, כפי שנקבעה על ידי כב' השופט יורם דנציגר בעניין ארט-בי[4]. חובת גילוי זו משמעה כי בעת פנייה לאדם לשמש כבורר, עליו לוודא בטרם יקבל על עצמו את התפקיד, שאין לו או למי מהאנשים הקשורים עמו קשר משפחתי או קשר עסקי או קשר של קירבה ממשית אחרת[5]. עם זאת, לא כל הפרה של חובת הגילוי תוביל בהכרח להעברת הבורר מתפקידו[6].

על רקע ההתפתחות האמורה, החלו להישמע קריאות להחלת קוד אתי לבוררים. כך לדוגמא הנשיא מאיר שמגר, במאמרו "כללי אתיקה של בורר"[7], ניסח הצעה מפורטת של כללי אתיקה לבורר, וביניהם כלל בדבר חובת הגילוי (סעיף 3 לכללים שהוצעו על-ידו).

בהמשך להתפתחות זו, החלו גופים העוסקים בבוררות לנסח קוד אתי. כך לדוגמא, המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים הזמין מפרופ' תמר גדרון להכין קוד אתי עבור הבוררים העושים מלאכתם במסגרת המשכן. בדומה לכך לבקשת המוסד הישראלי לבוררות עסקית הכין פרופ' אסא כשר קוד אתי לבוררים הפועלים במסגרתו.

בפסיקה עלתה השאלה, האם להחמיר או דווקא להקל בבקשה לפסילת בורר בשל אי קיום חובת הגילוי. לאחר שהוצגו הנימוקים לכאן ולכאן, נקבע בעניין ארט-בי[8], כי המבחן שצריך לחול על פסלות בורר הוא מבחן דומה לזה שנקבע בעניינם של שופטים, כך שעל הטוען לפסלות בורר להוכיח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים על פי ראיות אובייקטיביות.

לבוררים הפועלים במסגרת הגופים שהוזכרו לעיל, נקבעו כללי אתיקה רלוואנטיים, הדומים בעיקרם לכללי האתיקה לשופטים. כן הוקמו במסגרתם ועדות אתיקה לבוררים, בדומה לוועדת האתיקה לשופטים, אשר אליהן יוכלו הבוררים לפנות בבקשת הנחייה בסוגיות אתיות.    

לסיכום, יש לברך על המגמה של גיבוש וניסוח קוד אתי לבוררים, נוכח הסמכויות הנרחבות המוענקות לבורר על ידי הצדדים, המפקידים למעשה את רוחם בידיו. 

הכותבים הם דוד חשין, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (בדימוס) וכיום בורר ומגשר במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים;

ודורית פרידמן-ארבל, עורכת דין ומגשרת, עוזרת משפטית לשעבר בבית המשפט העליון וכיום מגשרת במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.


[1] יורם דנציגר ואלי בלכמן "על חובת הגילוי של הבורר" ספר נילי כהן, 598 (2017).

[2] כך למשל סעדים זמניים יינתנו על-ידי בית המשפט כסמכות עזר לבורר – סעיף 16 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

[3] סעיף 16 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

[4] רע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עיזבון המנוח ליברמן ז"ל (5.12.2010).

[5]  שם; וראו גם ספרו של אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (לשעבר), "בוררות", נבו (2018) 187, 191.

[6] אורי גורן, שם, 189.

[7] מאיר שמגר "כללי אתיקה של בורר", ספר שלמה לוין, נבו (2013) 657, 667.

[8] ה"ש 3 לעיל.

מידע נוסף באותו עניין

גישור ובוררות במדיה וירטואלית

מאת: ד"ר דפנה אבניאלי

בעלי דין, מגשרים ובוררים, הרגילים לנהל מפגשים פרונטאליים, מוצאים עצמם "נפגשים" בעולם וירטואלי, בו המגע והשמע עוברים "מיסוך". הצדדים רואים אחד את השני, אבל אינם יכולים ליצור קשר עין, לטפוח על השכם או ללחוץ יד, לשדר מסרים פיזיים לצד השני, לשלוח פתק לעורך הדין או להביע עמדה בהרמת גבה או משיכת כתף. הדבר מחייב את […]

מידע נוסף >

הזדמנות נאותה היא שם המשחק

מאת: ד"ר איריס סורוקר

בוררות היא מנגנון דיוני רב עוצמה המאפשר לסיים סכסוך בין שני צדדים לעומתיים באופן יעיל וצודק. כדי להשיג הכרעה איכותית, הבוררת והבורר נדרשים להפעיל את ההליך ברגישות גבוהה, ומתוך מחויבות להגשים עקרונות של צדק. הגינות ההליך היא לעולם יסוד מרכזי וחיוני ליצירת אמון של הצדדים בבוררים ובדרך שבה תתקבל ההכרעה. ביסודם של דברים עומד הצורך […]

מידע נוסף >

העברת סכסוך לבוררות או לגישור: נקודות המבט של הצדדים ושל הציבור

מאת: השופט (בדימ') שאול מנהיים

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה של העברת סכסוכים אזרחיים להליכים של גישור או בוררות. הדבר מעורר דיון בשאלות של הצדקה ותועלת לצדדים ולציבור. שיקולי הצדדים כמה מהיתרונות של העברת סכסוך לבוררות או גישור הם: בחירת המותב (האדם או האנשים שלידיהם מועבר הסכסוך) המאפשרת התאמת האדם למקרה במישור המומחיות והניסיון; מהירות ויעילות (המותב זמין לצדדים, ולכן […]

מידע נוסף >

הקשר בין סעיף בוררות בהסכם מסחרי ובין ארידי (בנו התשיעי של המן)

מאת: השופטת (בדימ') ורדה אלשיך

בין אם אתה עורך דין בתחום המסחרי, בין אם את אשת עסקים, בעלת תפקיד בכיר החותמת על חוזים מטעם המדינה ורשויותיה, יזם נדל"ן, או בעל תואר או תפקיד אחר הכולל ניסוח או חתימה על חוזים מסחריים, לא פעם נתקלתם בוודאי בסעיף בוררות. כן, כן, אותו סעיף "טכני" שנמצא אי שם בסוף ההסכם, בין סעיף ה"שונות" […]

מידע נוסף >