info cover
arrow

העברת סכסוך לבוררות או לגישור

מאת: השופט (בדימ') שאול מנהיים

נקודות המבט של הצדדים ושל הציבור

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה של העברת סכסוכים אזרחיים להליכים של גישור או בוררות. הדבר מעורר דיון בשאלות של הצדקה ותועלת לצדדים ולציבור.

שיקולי הצדדים

כמה מהיתרונות של העברת סכסוך לבוררות או גישור הם: בחירת המותב (האדם או האנשים שלידיהם מועבר הסכסוך) המאפשרת התאמת האדם למקרה במישור המומחיות והניסיון; מהירות ויעילות (המותב זמין לצדדים, ולכן במקום שנים בבית משפט נדרשים רק שבועות או חודשים). למהירות חשיבות עצומה, לעתים אפילו מכרעת, עבור הצדדים; גמישות בסדרי הדין והראיות, שמביאה לחסכון בזמן וייעול ההליך; גמישות לגבי הדין המהותי שיחול, או שלא יחול; העובדה שהליכים כאלה הם בעלי אופי פרטי בעוד הליכי משפט מתנהלים, ככלל, בפומבי. זה חשוב מאד כשההליך כולל חשיפה של מידע רגיש, כגון: פרטים טכניים שאינם מוגנים לפי דיני הקניין הרוחני, שיטות תמחור, זהות לקוחות, וכיוצא באלה עניינים שעסקים יינזקו מחשיפתם הפומבית. בוררות וגישור מאפשרים גם לדון יחד בעניינים שבסמכות עניינית של יותר מבית משפט אחד. במקרים רבים יש לסכסוך אחד היבטים שונים שכל אחד מהם מצוי בסמכות עניינית נפרדת. כך, בסכסוך בין חברה לבין אדם שהוא בעל מניות, דירקטור ועובד בחברה: חלק מהסכסוך נתון לבית הדין לעבודה, וחלקים אחרים נתונים בד”כ לבית משפט מחוזי (ולעיתים במחלקה הכלכלית). רק בבוררות או בגישור ניתן להביא “לשולחן אחד” את כל הסכסוך, להתעלם מ”מחיצות” הסמכות העניינית ולמנוע בזבוז משאבים, כפילויות, עיכובים ואף הכרעות סותרות. גישור ובוררות מאפשרים לסיים באחת סכסוך שלם.

למול יתרונות אלה (ואחרים שלא פורטו) ניתן לציין שני חסרונות מרכזיים בעיני הצדדים: עלות; ולגבי בוררות בלבד – גם העובדה שקשה יותר לשנות פסק בורר שגוי מאשר פסק דין שגוי. בנוגע לעלות: גישור המסתיים בהצלחה, והעברת תביעה לבוררות, מזכים בהחזר מלוא אגרת המשפט, בניכוי סכום נמוך. בתביעות כספיות האגרה היא 2.5 אחוזים מסכום התביעה וההחזר מכסה חלק ניכר של העלות ולעיתים אף עולה עליה.

פסק בורר שגוי: על פסק-דין של בית משפט יש ערעור, אולם נדיר שערעור על ממצאי עובדה ומהימנות מתקבל. זכות הערעור בבית המשפט היא משמעותית רק במקרים הלא רבים, בהם התוצאה מבוססת על נימוקים משפטיים ולא על עובדות. פסק בורר ניתן לביטול על ידי בית המשפט. שגיאה בפסק אינה עילה לביטולו, אך כיום מאפשר חוק הבוררות לצדדים לקבוע מראש שניתן יהיה לטעון גם שהפסק שגוי (ויש בחירה בין שתי חלופות).

האינטרס הציבורי

יש טענות שזוהי “הפרטה” של המשפט ו”קיצור תורים לעשירים”, אולם הגישור והבוררות לא יצרו את התארכות ההליכים בבתי המשפט והם אינם גוזלים משאבים שיפוטיים. הם אינם הבעיה; הם חלק מרכזי בפתרון. בלעדיהם יידונו ויוכרעו כל הסכסוכים בבית המשפט, והעומס וה”תור” יגדלו עוד. לכן אין כאן פגיעה באינטרס הציבורי או אפליה לטובה של בעלי היכולת. גישור ובוררות מיטיבים גם, ואולי בעיקר, עם הנשארים בבתי-המשפט.

העיתוי הנכון: מתי לפנות לגישור

פנייה לגישור שנעשית כאשר יש עדיין פערי מידע משמעותיים בין הצדדים עלולה להיות מוקדמת מדי, אלא אם יש נכונות לפתור את העניין במסגרת הגישור, כולל האפשרות להציג נתונים למגשר בלבד. כאשר אין נכונות כזו, קורה שבגלל פערי המידע (או מסיבה אחרת) הליך הגישור אינו מצליח והצדדים חוזרים לבית המשפט, אולם לא אחת הם חוזרים שוב לגישור לאחר שקדם-המשפט מסיים את פער המידע. עפ”ר, גישור ש”חזר” מסתיים בהצלחה.

גישור או בוררות: בחירה חד פעמית?

למרות ההבדלים בין בוררות וגישור, אפשר בהסכמה לשנות את הבחירה בין שני המסלולים או לשלב ביניהם: יש וגישור הופך לבוררות. יש גם שהליכי בוררות מסתיימים בפשרה במהלך הדיון בד”כ בסיוע הבורר הפועל כ”מעין מגשר”. לעיתים גם מושגת בגישור הסכמה ברוב המחלוקות והצדדים מסכימים שהמגשר יכריע (כבורר) במה שלא הוסכם. האפשרות לגמישות קיימת לאורך הדרך.

* הכותב הוא שופט בדימוס, בורר ומגשר במשכן לבוררות ולפתרון סכסוכים.

מידע נוסף באותו עניין

על גישור בין שותפים עסקיים

מאת: ניר אמודאי (עו"ד), מגשר ובורר

לא אחת קורה, שיחסים בין שותפים עולים על שרטון וממשיכים להידרדר, עד כדי פגיעה בניהול התקין של העסק המשותף. לעיתים אלו אותם חברים טובים שהתחילו את העסק המשותף במוסך של ההורים ובנו חברה לתפארת, שהגיעו עם השנים למצבים קיצוניים של חוסר אמון, חשדנות ואף איבה. עד כדי כך שמפעל חייהם עלול לקרוס. מטרתו של מאמר […]

מידע נוסף >

על הצורך בקוד של אתיקה מקצועית לבוררים

מאת: דוד חשין ודורית פרידמן-ארבל

בוררות היא מסגרת דיונית פרטית לבירור סכסוך אזרחי בין שני צדדים שהסמיכו צד שלישי להכריע בסכסוך שנתגלע ביניהם או שיתגלע ביניהם בעתיד. כל אדם בוגר שהצדדים הסמיכו אותו להכריע בסכסוך, רשאי לשמש כבורר בסכסוך שביניהם, אף כי לרוב נוהגים צדדים למנות שופט בדימוס או עורך דין כבורר.  הלכה למעשה, הבורר הוא בבחינת “שופט פרטי”[1] שהסמכויות […]

מידע נוסף >

גישור ובוררות במדיה וירטואלית

מאת: ד"ר דפנה אבניאלי

בעלי דין, מגשרים ובוררים, הרגילים לנהל מפגשים פרונטאליים, מוצאים עצמם “נפגשים” בעולם וירטואלי, בו המגע והשמע עוברים “מיסוך”. הצדדים רואים אחד את השני, אבל אינם יכולים ליצור קשר עין, לטפוח על השכם או ללחוץ יד, לשדר מסרים פיזיים לצד השני, לשלוח פתק לעורך הדין או להביע עמדה בהרמת גבה או משיכת כתף. הדבר מחייב את […]

מידע נוסף >

הזדמנות נאותה היא שם המשחק

מאת: ד"ר איריס סורוקר

בוררות היא מנגנון דיוני רב עוצמה המאפשר לסיים סכסוך בין שני צדדים לעומתיים באופן יעיל וצודק. כדי להשיג הכרעה איכותית, הבוררת והבורר נדרשים להפעיל את ההליך ברגישות גבוהה, ומתוך מחויבות להגשים עקרונות של צדק. הגינות ההליך היא לעולם יסוד מרכזי וחיוני ליצירת אמון של הצדדים בבוררים ובדרך שבה תתקבל ההכרעה. ביסודם של דברים עומד הצורך […]

מידע נוסף >

הקשר בין סעיף בוררות בהסכם מסחרי ובין ארידי (בנו התשיעי של המן)

מאת: השופטת (בדימ') ורדה אלשיך

בין אם אתה עורך דין בתחום המסחרי, בין אם את אשת עסקים, בעלת תפקיד בכיר החותמת על חוזים מטעם המדינה ורשויותיה, יזם נדל”ן, או בעל תואר או תפקיד אחר הכולל ניסוח או חתימה על חוזים מסחריים, לא פעם נתקלתם בוודאי בסעיף בוררות. כן, כן, אותו סעיף “טכני” שנמצא אי שם בסוף ההסכם, בין סעיף ה”שונות” […]

מידע נוסף >
צור קשר